הסיטואציה הבאה אולי מוכרת לך: נפרדת מבן זוג, רבת עם חברה טובה, הבוס שלך עצבן בעבודה, את מתוחה או פשוט משועממת. במקום להתמודד עם הרגשות או למצוא תעסוקה, את פותחת את המקרר ומרוקנת את כולו. זו אכילה רגשית. אנחנו אוכלות כדי לפצות את עצמנו על חוסר כלשהו שלא קשור כלל לרעב פיזי. הקיבה לא דורשת מזון, אבל הנפש משתוקקת למשהו שימלא אותה מחדש.

אכילה רגשית נועדה לספק צרכים רגשיים וברגע שהיא הופכת למנגנון ההתמודדות המרכזי בחיים שלך, את כבר תפני לאוכל בכל פעם שעצוב לך או כשאת כועסת. אם החיים שלך לחוצים ועמוסים כפי שהחיים של כל אחת מאתנו, רוב הסיכויים שתאכלי הרבה ובתדירות גבוהה. כלומר, תשמיני במהירות מכל הבעיות, החששות והמתחים שמציפים אותך.

אי אפשר להשביע רעב רגשי עם אוכל. ההפך הוא הנכון: ככל שתאכלי יותר, כך תרגישי גרוע יותר. אולי באותו רגע, הגלידה תמתיק לך את הנשמה והשוקולד יעלה לך את מצב הרוח אבל זה בדיוק לזמן קצר ואחריו, תרגישי כבדה ועצובה הרבה יותר. גם כי נכנעת לאוכל וגם כי בחרת באוכל כנחמה ואוכל, הוא לא הפתרון לשום בעיה. הוא רק הסחת דעת והסחת דעת משמינה ומסוכנת במיוחד.

כשלא אוכלים נכון ואוכלים יותר מדי ואוכלים רק כדי לשכוח, משמינים מהר וקשה יותר לחזור לאכילה מאוזנת ובריאה. למה? כי אם לא התמודדנו עם המצב הרגשי שלנו ואנחנו פותחות דיאטה וממשיכות להיות עצובות או מתוסכלות, מתישהו בקרוב, נישבר. מספיק שיהיה לנו קשה בעבודה או עם הילדים או בזוגיות ונשכח את הדיאטה ונחזור לאכול כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו.

דיאטה היא לא הפתרון להתמודדות עם אכילה רגשית. חייבים ללמוד לנתק בין האוכל למצב הרגשי. אוכל הוא צורך פיזיולוגי ולמרות שאוכל מסב הנאה ומעלה קונוטציות חיוביות, הוא צריך לבוא במינון הנכון, בזמן הנכון, כשלפי התפריט את אמורה לאכול ואת לא אוכלת רק כי מישהו ביאס אותך.

העלאת המודעות לרעב הרגשי

אז שלב ראשון, נלמד להבחין בין רעב רגשי לרעב פיזי: אם את פונה לאכול במצבים מסוימים, אם את מחפשת רק מאכלים מנחמים, אם כבר אין לך מקום בבטן ואת בכל זאת דוחפת רק כי משעמם לך או את לא יודעת מה לעשות אחרת, סימן שאת במצב של אכילה רגשית לעומת רעב פיזי אמיתי אותו את ממלאת באמצעות הכנת מאכלים בריאים על פי סדר יום ולא מתחרטת על כל ביס, אלא יודעת שאכלת כי היית רעבה.

היכנסי למסגרת תומכת

השלב הבא הוא להיכנס למסגרת רגשית תומכת שקריטית להצלחה בתהליך מתון והדרגתי של ירידה במשקל. מסגרת תומכת כמו זו שאני מציעה לך עם עוד נשים במצבך שמבינות על מה את מדברת כשאת מגיעה הביתה ורוצה להטביע את יגונך בשקית פופקורן והן יוכלו לעזור לך להתגבר על הדחף ולהתמיד באכילה מובנית, מסודרת ונכונה. ברגע שתמצאי דרך אחרת ולא משמינה להתמודד עם רגשות שלך, מאמבטיה חמה וטובה דרך פעילות גופנית ועד קריאה ספר, מוזיקה, מפגש עם חברות, תוכלי להפסיק לאכול עם רגשי אשם ולרדת במשקל בחיוך ובתחושת עוצמה ומסוגלות.
חוץ מזה, אם תחווי פה ושם רגעי משבר, קבוצות התמיכה האינטרנטיות כאן בשבילך.  אז תמיד תוכלי לשאוב השראה, לקבל חיזוקים ולהמשיך בדרך הנכונה והבריאה בשבילך.

מה את חושבת? שתפי אותי בתגובות

תגובות