ברגע שאנחנו מרגישים שאנחנו מותרים על הדברים שאנחנו אוהבים אנחנו מפסיקים תהליכים.
ככה זה בכל דבר בחיים.

קחו לדוגמא זוגיות שלא נעימה לנו ומפרידה אותנו מחברים,
בעבודה שקשה הנסיעה אליה, במשימות שלא עושות
לנו טוב ואינן בגדר חיים או מוות וכן, גם בתהליך ירידה.

כשקשה, קל לוותר.
ובגלל זה בדיוק אני לא מאמינה שצריך
לותר על מה שאנחנו אוהבים
ואני לא מאמינה בדיאטות שמגבילות את התזונה שלנו ואת הרצונות שלנו.

חשוב לזכור שגם אם חרגנו,
נשנה תקליט, ובמקום לומר אוי כבר הרסתי,
נדע לסדר את הארוחות שלנו בהמשך כדי שיתאימו לתזונה שלנו, נאזן.

כל אחד ואחת צריכים להחליט מה הסיבה לויתור
על מטרות [ פתחו את הראש ..] 
האם זו עייפות, סדר עדיפות נמוך, פחד מלהיכשל, תירוצים, אי נוחות,
חוסר רצון, חוסר חשק, חוסר זמן, ויתור על הנאות אחרות בדרך, שאננות, אולי פחד מלהצליח…
חוסר אמונה .. אמונה שמעכבת התמדה,
מה שבטוח –  ויותור לא מקדם.

כי רצון – לא נעלם.
והוא יחזור.
עד שהמטרה תושג תמיד יהיה החלום. 

מה את חושבת? שתפי אותי בתגובות

תגובות